ג׳ון ומייקל

התאומים ג׳ון ומייקל אובחנו כבר בילדות כאוטיסטים, פסיכלדים ומפגרים ברמת תפקוד נמוכה. הם הפכו לשם דבר בעולם בגלל היכולת הפנומנלית שלהם לזהות ולגלות מספרים ראשוניים.

ג׳ון ומייקל לא ידעו מתמטיקה ואריתמטיקה אפילו ברמה בסיסית וגם חשיבה אלגוריתמית מוסברת לא נמצא שהייתה להם, הם טענו שהם ״רואים את המספרים״.

כיצד אנחנו רואים מספרים? אם ייפלו על הרצפה 74 עפרונות, האם נוכל מיד לדעת כמה עפרונות נפלו? כנראה שלא.
לעומת זאת אם יפלו 4 עפרונות, האם נצטרך לספור אותם כדי לדעת כמה עפרונות נפלו?
רמת ההיכרות שיש לנו עם המספר 4, לדוגמה, היא אינטימית. אנחנו יכולים לזהות 4 מכל דבר באופן מיידי, בלי לספור ובלי לחשב. האם יכול להיות שבאופן דומה ג׳ון ומייקל ״מכירים״ מספרים בצורה אינטימית ורואים אותם בצורה שאנחנו פשוט לא מסוגלים לדמיין?

האם יש עוד דברים שתוקעים אותנו רק בגלל שאנחנו סגורים בתוך זווית הראייה המקובעת שלנו?
האם לבעיה שאני מנסה לפתור עכשיו יכול להיות פתרון שאני פשוט לא מסוגל לראות כרגע, אבל מישהו אחר כן?
האם היכרות אינטימית יותר עם התחום בו אני עוסק יגרום לי לראות את העולם בצורה שונה?

אנחנו מסוגלים לראות את העולם אך ורק דרך נקודת המבט האישית שלנו. כל תפישה שלנו עוברת דרך רשת סבוכה של ידיעות, מחשבות, השערות וזכרונות שייחודית רק לנו.
עלינו לזכור תמיד שמישהו אחר רואה את הדברים בצורה אחרת, אנחנו יכולים לנסות ולראות את העולם מנקודת המבט שלו אבל זה ייקח אותנו רק עד לנקודה מסוימת.

עלינו לגלות אמפתיה – להבין שלאדם העומד מולנו יש תפישה שונה משלנו ועלינו לכבד ולהעריך אותו על תפישתו שלו. מנקודת מוצא כזו ניתן ליצור קשרים חזקים ובעלי משמעות.