אז ככה… אישה ביקשה מבן זוגה ללכת למכולת ואמרה לו: ״תביא תבנית ביצים, ותבדוק אם יש כיכר לחם, אם יש תביא שתיים״. כשחזר, נדהמה האישה לגלות שהביא איתו שתי תבניות ביצים ואף לא כיכר אחת של לחם. כששאלה אותו מדוע הוא ענה ״כי הייתה כיכר לחם״.
מי צודק? התשובה לדעתי היא שניהם, וגם אף אחד מהם. הבעיה היא כמובן בתקשורת.
פעמים רבות אנחנו מנסים להעביר מסר מסוים, מוציאים אותו אל העולם, בין אם בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, ומופתעים לגלות שכלל לא הבינו אותנו. כמובן שיש שני צדדים למטבע, אך לנו יש שליטה רק על עצמנו, והמטרה שלנו היא לזקק את המסר לרמה כזו שלא ישתמע לשתי פנים.
כשאנחנו שמים לעצמנו את המטרה הזו אנחנו זוכים פעמיים. פעם אחת בגלל שזה מצריך אותנו להבין בעצמנו את אותו המסר בצורה חדה וברורה אפילו יותר משחשבנו, ופעם שנייה בגלל שאנו מפתחים אמפתיה. רק אם באמת אכפת לנו מהקהל שאליו מעבירים את המסר, נצליח להעביר אותו בצורה שתהיה לו ברורה ותדבר בשפה שלו. בנוסף, נהיה קשובים לתגובות, נבין, נפנים ונשפר את ערוץ התקשורת עוד ועוד.
במקרה של הזוג והמכולת, הטעות יכלה להיפתר בקלות על ידי רשימת קניות – צורת התקשורת המתאימה ביותר למשימה. או לחלופין יכלה האישה לשאול ״מה הבנת?״, אשר בניגוד לשאלה ״האם הבנת?״ מצריכה את בן הזוג לחזור על ההדרכה, וכבר כאן הייתה מתגלה הבעיה.
אז ככה 