"כל מה שאתה חושב שאתה מסוגל לו, ומה שלא – בכל מקרה, אתה צודק."
הנרי פורד – מייסד חברת הרכבים פורד
אני מניח שזו לא הפעם הראשונה שנתקלתם בציטוט הזה. הוא ידוע ומוכר ולמדנו לפנות אליו כשאנו צריכים זריקה של אמונה ובטחון בדרכנו, אך בעיני יש במשפט הזה הרבה מעבר.
המשפט הזה עוסק בשתי גישות שונות לגבי למידה, התפתחות ומסוגלות. הגישה הראשונה אומרת שתמיד יש בנו את היכולת להמשיך ולגדול, שאין מחסום אמיתי שעוצר בעדנו ואין תקרת זכוכית מעלינו. הגישה השנייה אומרת שיש סביבנו גדר שאין ביכולתנו לעקוף, נולדנו איתה ובגזרותיה נשאר לעד. נוכל להתקרב אליה ואף להגיע ולגעת, אך לא מעבר.
אם כן נשאלת השאלה ״האם היכולת שלנו מוגבלת או שמא אינסופית?״. אני אמנם נוטה להאמין שהפוטנציאל שלנו להמשיך ולגדול קיים תמיד, אך האמונה שלי היא לא הנושא. לא משנה מה התשובה לשאלה הזו, התשובה שאנו בוחרים לתת לה, יכולה לשנות הכל.
האמונה שהכל אפשרי, שתמיד אפשר להמשיך ולצמוח מאפשרת לעשות בדיוק כך, היא לא תוחמת אותנו ולא מגבילה אותנו. להיפך, היא נותנת את החופש לנסות, ללמוד, לטעות ולתקן, כי הרי תקרת זכוכית מעלינו אין. ובדיוק כמו שפורד אמר, מי שמאמין שהוא מסוגל – אכן מסוגל, ומי שמאמין שאינו מסוגל – גם הוא צודק.
אז ככה 