״שתי דרכים נפרדו ביער עבות״ כתב רוברט פרוסט בשירו המפורסם ״הדרך שלא נבחרה״ (The road not taken). הוא מספר על הבחירה שעשה באותו היום ביער: ללכת בדרך הפחות מאוישת.
צמתי דרכים רבים יש בחיינו. חלקם גדולים, חלקם קטנים, חלקם מסועפים, חלקם עמוסים וחלקם פשוט פניות קלות בשביל עפר. כל צומת כזה פותח בפנינו אפשרות לבחור לעצמנו עתיד. הבעיה היא שאנו רואים רק כמה צעדים קדימה בעוד העתיד מתארך אל האינסוף.
איך אפשר לדעת באיזה נתיב ללכת? אני לא מתיימר לדעת את התשובה לשאלה הזו אך אני כן יודע לאיזה נתיב לא ללכת.
ישנן החלטות שאנו יודעים מראש שלא נוכל לעמוד מאחוריהן בגאווה. שנצטרך להסתתר ולהתחבא שמא האדם הלא נכון ידע על אותה ההחלטה שקיבלנו. החלטה שאנו יודעים שבעתיד נתבייש בה. אלו הן החלטות שאני משתדל להמנע מהן.
״משתי הדרכים שביער עבות
בחרתי בזו שהלכו בה פחות
ופה הרי כל ההבדל בעולם.״
מתוך ״הדרך שלא נבחרה״ – רוברט פרוסט
באיזה דרך סבוכה, לא סלולה רצופת מכשולים ומלאת תקוות אתם בוחרים?
אז ככה 