את אתר האינטרנט הראשון שלי הקמתי כשהייתי רק בן 9. עד היום אני לא יודע מדוע בער בי הצורך ליצור אתר מעריצים לתוכנית האנימציה שאהבתי, אבל לא נחתי עד ששמתי את ידי על ספר ללימוד בניית אתרי אינטרנט.
מאז הספקתי להשלים בגרות מורחבת במחשבים וחצי תואר במדעי המחשב. מדוע רק חצי? משום שברגע המפגש שלי עם שוק העבודה מיד הבנתי שדבר ממה שעשיתי עד היום לא הכין אותי למה שעמד מולי כעת.
סט היכולות שנדרשתי אליו בלימודים התחלף ברגע משינון, סיכום וצייתנות לתכנון, יצירתיות ולקיחת אחריות.
הרגשתי מרומה. איך יכול להיות שאחרי כל השנים בהן למדתי ועסקתי בתכנות, עדיין לא ידעתי לתכנת?
לניסיון מעשי אין תחליף. לפעמים הדרך היעילה ביותר להתקדם היא לקפוץ ראש לבריכה ולקוות שיש בה מים. לאחר מכן כבר נלמד לשחות.
אז ככה 