שני סנדלרים נסחפו לחוף לא מוכר לאחר שספינתם טבעה בים. לאחר שגמרו להודות למזלם הטוב הם יצאו לראות מהו אותו מקום אליו הגיעו. במהרה הם גילו שהגיעו לחוף השוכן ליד כפר בו לאנשים אין כלל נעליים. סנדלר אחד הפנים את מר גורלו – ״לסנדלר כמוני אין עבודה בכפר בו אנשים לא נועלים נעליים״ ואילו השני מיד הבין שיש באפשרותו להיות הסנדלר הראשון בכפר והודה למזלו הטוב.
שני הסנדלרים נתקלו בדיוק באותו המקרה. שניהם הגיעו לאותו הכפר בו לאנשים אין נעליים. האחד ראה בכך מכשול ואילו השני הזדמנות.
עד כמה שקשה להודות בכך נדיר שיש לנו שליטה על מה שעתיד להתרחש. כמה שלא ננסה לכוון את תוצאות העתיד תמיד קיים סיכוי שנמצא עצמנו נסחפים לאי בודד המיושב באנשים יחפים. כעת השאלה היא איזה סיפור נספר לעצמנו. האם נבחר בסיפור הקורבן או בסיפור ההזדמנות.
ככל שניטיב למצוא את ההזדמנויות העומדות בפנינו וכן לבחור בפעולה על פני וויתור, נציב את עצמנו במקום שבו המזל יוכל לפגוש אותנו ולהאיר לנו פנים. השאלה היא איזה סיפור נספר לעצמנו.