צחקו עלי לאחר ששלחתי מכתב תלונה לחברת ההסעות. לא הבינו במה זה יועיל לי. את הנסיעה הזאת, בת 12 השעות כבר סיימתי וכנראה לא אצטרך את שירותיהם עוד. מה שהם לא הבינו זה שלא עשיתי את זה בשביל טובתי האישית. שלחתי את מכתב התלונה כדי לעזור לחברת ההסעות להשתפר.
איך חברת ההסעות תוכל להשתפר אם לקוחותיה לא יספרו לה על החוויות הפחות נעימות שלהם? איך מסעדה תשתפר אם אסתיר ממנה את העובדה שהאוכל לא היה טעים מספיק? איך אני אשפר את הכתיבה שלי אם לא אקבל ביקורות מקוראים?
חשוב להבחין בין שני סוגים של תלונות: תלונות קטנוניות ותלונות בונות.
תלונות קטנוניות הן תלונות חסרות תוכן. ״לא נהניתי!״ או ״זה גרוע״ הן דוגמאות לכך. הן מביעות אי שביעות רצון או לרוב הן יהיו לא ממוקדות, לא יצביעו על הבעיה ובטח שלא יציעו דרך לפתרון. זאת בניגוד לתלונות בונות אשר יציגו בדרך כלל את נקודות הכאב ולעתים גם הצעות לשיפור.
אל תחששו להתלונן. אם חשוב לכם מספיק מהגורם ממנו לא הייתם מרוצים, המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק להם היא תלונה בונה ואיכותית.
אל תחששו מלקבל תלונות. זוהי המקפצה שלכם קדימה. לאנשים אכפת מכם מספיק כדי להביע את דעתם.
ומצד שני:
לקוח מתוך הספר Limitless מאת ג׳ים קוויק
״אל תקבלו ביקורת ממישהו שלא הייתם מוכנים לקבל ממנו עצה״