לפני שנים רבות היה איכר סיני שסוסו ברח לו. באותו הערב באו כל שכניו לנחמו. הם אמרו לו ״צר לנו לשמוע שהסוס שלך ברח. זהו ממש ביש מזל״. האיכר ענה להם ״אולי״. למחרת הסוס חזר והביא עימו שבעה סוסי בר נוספים. באותו הערב שבו השכנים ואמרו ״הו, איזה מזל. איזו השתלשלות אירועים. עכשיו יש לך שמונה סוסים!״. והאיכר ענה שנית ״אולי״.
למחרת בנו של האיכר ניסה לאלף את אחד הסוסים. בעת שרכב עליו הוא נפל מהסוס ושבר את רגלו. השכנים אז אמרו ״אוי לנו, איזה מזל ביש״ והאיכר ענה ״אולי״. למחרת באו פקידים לגייס את צעירי הכפר לצבא. את בנו של האיכר הם דחו מכיוון שרגלו שבורה. שוב חזרו השכנים ואמרו ״וואו איזה יופי!״ ושוב חזר האיכר ואמר ״אולי״.
את הסיפור הזה, שמקורו לא ידוע לי, שמעתי מפי הפילוסוף אלן וואטס (Alan Watts). הוא מדגים בצורה יפהפייה את חוסר היכולת הכמעט קומי שלנו לחזות את התוצאות של מה שמתרחש.
החיים מורכבים ומסועפים, כמעט בלתי אפשרי להגיד על התרחשות מסוימת שהיא ״טובה״ או ״רעה״ שכן אין דרך לדעת מה יהיו התוצאות וההשלכות של אותה התרחשות.
כל שניתן לעשות הוא לשחרר את אשליית השליטה ולקבל את מה שקורה בדיוק כפי שהוא, רגע אחר רגע.
אז ככה 