צלילי הבלוז

הבלוז… הו הבלוז. מוזיקת השטן המהפנטת והמכשפת. פורטת על כל אחד ממיתרי הלב באמצעות חמישה תווים תמימים. הקצב המונוטוני והמוכר מלווה בכי תמרורים של גיטרות מייללות. איך אפשר שלא להתאהב בבלוז.

הבלוז הוא סגנון מוזיקה פשוט. מוזיקת הרקע מורכבת לרוב משלושה אקורדים החוזרים על עצמם בתבנית קבועה ומונוטונית. המלודיה מכילה בסך הכל 5 תווים. כמה עומק אפשר לדלות מכזו פשטות.

מוזיקת הבלוז מגיעה לכאלה גבהים ועומקים בדיוק בגלל הגבולות ההדוקים בה היא חיה. באין מקום לחקור ולגדול למרחב, אומני הבלוז נכנסו פנימה וגילו לעצמם, וגם לנו, את הקסם שבפשטות.

לעתים גבולות הדוקים ונכונים הם תשתית ליצירתיות ויעילות. הם נותנים מיקוד ומשמשים כרשת ביטחון. כל עוד נשחק במסגרת אותם גבולות גם אם ניפול, הנפילה תהיה רכה. וכשנעמיק ונחקור את השטח המצומצם שבין הגבולות, נגלה שהשמים הם הגבול.