פאד תאי היא אחת המנות המוכרות והאהבות ביותר המגיעות מהמטבח התאילנדי. זוהי מנה של אטריות אורז מוקפצות עם ביצה, ירקות ורוטב חמצמץ-מתקתק. היא מקושטת בשברי בוטנים ועלי תבלין טריים וקשה שלא להתאהב בה.
כשהייתי בבנגקוק, בירת תאילנד, זכיתי לאכול במסעדה המתמחה בהכנת פאד תאי. למעשה המסעדה אף מחזיקה בכוכב מישלן – דירוג יוקרתי ואמין למסעדות.
המסעדה הייתה יפה, נקייה ומזמינה. בכניסה השתרך תור ארוך של אנשים הממתינים להיכנס ולטעום את המנה המדוברת. השירות היה מהיר ואדיב והפאד תאי היה מצוין. אני יכול להגיד בפה מלא שזה היה הפאד תאי השני הכי טעים שאכלתי בתאילנד.
באופן מפתיע, את הפאד תאי המוצלח ביותר פגשתי במקרה בצד הדרך בעודי מטייל בעיירה קטנה בצפון תאילנד. זה היה דוכן קטן, לא יפה ולא מזמין במיוחד ובטוח שלא מפואר, לא נקי וכמובן שללא מלצרים או שירות. למעשה המקום היה מטבח קטן פתוח ולידו שני שולחנות. שום דבר במקום הזה לא הסגיר את הטעם יוצא הדופן של הפאד תאי שהוא הגיש.
לעתים דברים טובים באים בעטיפות מעט פחות מושקעות, מהוקצעות או אפילו פחות תואמות את טעמנו האישי. בקלות יכלתי לפסוח על פני אותו דוכן קטן ולא מזמין. לעולם לא הייתי יודע מה הפסדתי.
לעתים אנו מתייחסים לאנשים באופן דומה. אנו מסתכלים על המעטפת, על המראה החיצוני, הבגדים וסגנון הדיבור ופוסחים על פני הכוונות, המעשים והתוכן. באופן דומה כך גם פוסחים אחרים מעלינו.
אולי אם נדע לעטוף את עצמנו בצורה שתדבר ותמשוך את האנשים אליהם אנו מכוונים, נקל עליהם במשימה למצוא אותנו.
אולי אם נפתח מעט יותר סבלנות ומודעות, נדע לראות מה עומד מתחת למעטפת של אותם אנשים שנראים לנו מעט מחוספסים.
אז ככה 