אתר בנייה

כשמסתכלים על אתר בנייה לא מבקרים אותו על המראה, נוחות השימוש או הגובה. ברור לכולם שהוא מוצר לא מוגמר. אפשר להגיד עליו שכרגע הוא נראה לא טוב, או לשער כיצד ייראה בעתיד. אך כרגע הוא פשוט אתר בנייה. תוכלו לדמיין לעצמכם אתר בנייה חסר ביטחון, המאמין כי בגלל שנכון לעכשיו הוא אתר בנייה, לעד הוא

השקה מוקדמת

יש שלב בחייו של מוצר, רעיון או שירות בו הוא מוכן, אבל עוד לא ממש. בשלב זה נשאלת השאלה האם הוא מוכן להשקה מוקדמת. זו שאלה חשובה ומטעה שכן יש להבין תחילה מה היא השקה מוקדמת ומה היא תלמד אותנו על המוצר. ניקח לדוגמה מכונית. כיצד נראית מכונית לא לגמרי מוכנה? האם היא ארבעה גלגלים,

הדרך הקלה

אנחנו עצלנים! גם אלה מאיתנו שטוענים שאין כך הדבר, אותם אלה שטוענים כי הם אוהבים לעבוד קשה, לאורך זמן הם עצלנים. אנחנו לא מתמידים במשימות שקשות לנו. תמיד בסופו של דבר נעזוב את דרך החתחתים ונחזור לדרך הסלולה. הבעיה היא שברוב המקרים הדרך הסלולה היא לא הדרך הרצויה. אנחנו רוצים להיכנס לכושר אבל הדבר הקל

סיפורו של האיכר הסיני

לפני שנים רבות היה איכר סיני שסוסו ברח לו. באותו הערב באו כל שכניו לנחמו. הם אמרו לו ״צר לנו לשמוע שהסוס שלך ברח. זהו ממש ביש מזל״. האיכר ענה להם ״אולי״. למחרת הסוס חזר והביא עימו שבעה סוסי בר נוספים. באותו הערב שבו השכנים ואמרו ״הו, איזה מזל. איזו השתלשלות אירועים. עכשיו יש לך

האם זה אפשרי

״האם זה אפשרי?״ היא שאלה שמתמודדים איתה מעט מאוד אנשים. למרות זאת היא נמצאת בשימוש גבוה מאוד, אפילו יומיומי. אנשים העובדים או חוקרים במחוזות רחוקים, בקצה גבולות היכולת והידע האנושיים מתמודדים עם השאלה הזו. הם באמת לא יודעים האם מה שהם מנסים לעשות אפשרי. רובנו לא מכירים את אותה הסיטואציה. השאלה איתה אנו מתמודדים בדרך

תיבול אגרסיבי

כשאני מבשל מאכל חדש אני נוטה להקצין בטעמים. אני מתבל באגרסיביות בידיעה שייתכן והמנה תצא לא מוצלחת. המטרה שלי היא ללמוד איפה הגזמתי ובפעם הבאה לאזן. תהליך מציאת האיזון יהיה ארוך יותר ואיטי יותר אם אתחיל בתיבול עדין ומשם כל פעם אגביר. למעשה, ייתכן ובדרך זו לעולם לא אגיע לטעמים הנכונים מפני שאתפשר על טעם

ללמוד ללכת

אם תינוקות היו מתנהגים כמונו, המבוגרים, הם לעולם לא היו מצליחים ללמוד ללכת. הם היו מנסים להתרומם ולצעוד, ונופלים. האמיצים ביניהם היו מנסים פעם או פעמיים נוספות, וכמובן, נופלים שוב. הם היו מניחים שהם פשוט לא מסוג התינוקות שטובים בהליכה ומרימים ידיים.יש בוודאי גם כאלה שהיו מפחדים מהנפילה הראשונה ומוותרים על אפשרות ההליכה מלכתחילה. מזל

יום מוצלח

24 שעות. 1440 דקות. 863,000 שניות. חלקן מוארות, חלקן חשוכות. כשליש מהן אנו מבלים בשינה. מתוך 16 השעות הנותרות אנו מבלים זמן לא מבוטל באכילה, היגיינה ושאר צרכים קיומיים בסיסיים. אם כך, מה במעט השעות שנותרו הופך יום למוצלח יותר או מוצלח פחות? אני טוען שיום מוצלח הוא יום בו עמדנו במטרות שהצבנו לעצמו ויצרנו

שתיים שבע

זוג הקלפים שתיים שבע הוא היד הגרועה ביותר במשחק הפוקר. אלה שני הקלפים הנמוכים ביותר שלא יכולים לייצר רצף של חמישה מספרים עולים. שחקנים טובים יודעים שיש כמה דרכים לשחק עם היד הזאת. דרך אחת היא להבין שהסיכויים הם לא לטובתם. הם יוותרו על תורם וינוחו את סיבוב ההימורים הנוכחי. דרך נוספת היא להשלים את

לנעול נעליים

ברוב הימים הדבר הראשון שאני עושה כשאני קם בבוקר הוא לנעול נעליים. לא כל נעל תעשה את העבודה, למעשה אני נועל במיוחד את נעלי הספורט. משם אימון הבוקר כבר כמעט עושה את עצמו. ברב המכר Atomic Habits (״הרגליים אטומיים״) מציע לנו ג׳יימס קליר להשאיר את ההרגלים שלנו קצרים משתי דקות. הוא טוען שככל שההרגל קצר