המייל הנוסף

ישנם שלושה סוגים של מתאמנים: אלה שעושים כמעט, אלה שעושים בדיוק ואלה שעושים יותר. אלה שעושים כמעט הם אלה שתמיד צריך לדחוף אותם. המאמן אומר לרוץ 20 דקות אז הם ירוצו 19. הם מרגישים שעשו מספיק ומוותרים לעצמם בישורת האחרונה. על אלה שעושים בדיוק אין צורך להכביר במילים. הם תמיד ממלאים אחר ההוראות ומבצעים את

גיטרה חשמלית

הגיטרה החשמלית הומצאה בשנת 1931 על ידי ג׳ורג׳ ביצ׳אם. בזכות היכולת שלה להתחבר למגבר ולהפיק צלילים בעוצמה גבוהה היא השתלבה בתזמורות הגדולות ואט אט התחילו להיות כוכבות ההצגה. הדומיננטיות שלה הובילה להתפתחות הבלוז והרוק ששינו את פני המוזיקה לעד. כעשרים שנים אחרי המצאת הגיטרה החשמלית החלו עוד ועוד אמנים לאמץ אותה ולהתמחות בפריטה בה. הם

בקבוק פלסטיק

הוא סיים את הלגימה האחרונה מבקבוק הקולה שלו, פסח על פני עמדת מיחזור הבקבוקים, פתח את הפח והשליך אליו את הבקבוק הריק. רגע לפני שהוא פתח את הפח הערתי לו ״יש פה לידך עמדת מיחזור״. לאור העובדה שהוא לא השתמש בה, אני מניח שההערה שלי לא השפיעה עליו במיוחד. בעצם זה לא לגמרי מדויק. לאחר

מרק פו

מיד כשנוחתים בווייאטנם ומתחילים להסתובב ברחובות, עולה ריח ייחודי שאי אפשר שלא לשים לב אליו. ריח חם, מעט מתוק מעט חריף ומאוד ארומטי. גוונים של קינמון, צמחי תבלין ותבלינים אקזוטיים מלווים אותו. אם עוקבים אחרי הריח מגיעים לאחד מדוכני הרחוב הקטנים המגישים את מנת הדגל של וייאטנם: מרק פו. מרק הפו הוא מנת נודלס המוגשת

יפה שתיקה

״משהו מוזר מאוד קרה עכשיו״ חשבתי לעצמי. חברה חלפה על פניי והראש שלי נשאר שקט. לא היה המתח הזה שעולה רגע לפני שפוגשים מכר. אותו הקול שחושב ״מי יגיד שלום ראשון?״ או שחושב איך לפתוח את השיחה, האם תהיה לחיצת יד? חיבוק? נשיקה? שום דבר מזה לא היה קיים. היה פשוט שקט. זהו היום השלישי

הילוך חמישי

החלק הקשה ביותר בלהתחיל אימון הוא ההתחלה. הקושי הוא להיכנס למצב הספורטיבי. ללבוש את בגדי האימון, לנעול את הנעליים ולשלב את הגוף להילוך ספורט למרות שזה הדבר האחרון שמתחשק לעשות. החלק הקל ביותר בלהתחיל אימון הוא ההתחלה. כל שיש לעשות הוא להתחיל. המצח עוד יבש מזיעה, השרירים רפויים והגוף עוד רענן ומלא כוח, אין שום

4:33

4:33 היא יצירה מוזיקלית בשלושה חלקים מאת המלחין האמריקאי ג׳ון קייג׳. ההנחיות לביצוע היצירה הן כאלה: ״אין לנגן כלל במשך כל היצירה״. כן, שמעתם נכון, במהלך ארבע הדקות ו-33 השניות של היצירה, על המבצע לא לנגן כלל. אין הדבר אומר שישנן 4 דקות ו-33 שניות של שקט. דווקא ההפך הוא הנכון. ג׳ון קייג׳ מפציר בנו

איקס ביומן

ג׳רי סיינפלד, הסטנדאפיסט והאיש מאחורי תוכנית הטלוויזיה המצליחה הנושאת את שמו, מספר שהיה מחזיק לוח שנה על המקרר. בכל יום שהיה כותב לפחות בדיחה אחת היה מסמן באיקס את אותו היום בלוח השנה. עם הזמן הרצף נהיה ארוך ומרשים עד שלפעמים הוא כבר היה כותב בדיחה רק מהפחד לקטוע את הרצף. ג׳רי יצר לעצמו כלי

ניהול אנרגיה

קלישאה ידועה מעולם הספורט היא ״להתחיל הכי חזק ומשם להגביר״. הרעיון מאחוריה הוא לתת את המיטב בכל רגע ולא להוריד רגל מהגז. אמנם הרעיון עשוי לתת מוטיבציה ו״רבאק״ אך הוא עלול גם להתיש ולהביא לאפיסת כוחות. הגוף האנושי לא בנוי בצורה הזו, הוא לא משמר אנרגיה ובטח שלא מייצר עוד ועוד ממנה ככל שהוא מתעייף

הפרשן של חיי

כשהייתי ילד נהגתי לקחת כדור וללכת לבד למגרש הכדורסל. ברגע שהייתי מגיע למגרש הרגשתי כאילו אני נכנס לאולם לקראת המשחק החשוב ביותר של חיי. אוהדים ממלאים את היציעים, העיתונאים מתנפלים על השחקנים ואווירת חג ממלאה את המגרש. מאותו רגע המשחק שודר וקול של פרשן ליווה אותי. בראש שלי שמעתי את השבחים, הביקורות והניתוחים של כל